פס"ד הדן בחוק הפלת"ד ומחלוקת עובדתית לגבי זהות הנהג

בשאלת החבות

א.         מבוא

1.         זו תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן - החוק), שהוגשה על-ידי התובעת, בגין תאונת דרכים בה הייתה מעורבת ביום 24.01.02. לטענתה, נהגה ברכבה מסוג דייהו והתנגשה ברכב אחר מסוג ג'יפ בצומת ירקון (להלן - התאונה). במועד הרלוונטי לתאונה היה השימוש ברכב של התובעת מבוטח כדין אצל הנתבעות 1 ו-2 (להלן - חברות הביטוח).

2.         התובעת נפצעה בתאונה באורח קשה, פגיעה רב מערכתית, סבלה מחבלת ראש, מלווה בבצקת מוחית. ממקום התאונה הובהלה לבית החולים בילינסון כשהיא מחוסרת הכרה             (GCS-4) ומונשמת. התובעת נותרה מחוסרת הכרה משך מספר שבועות ואשפוזה נמשך למעלה משנה. בעקבות התאונה נותרה התובעת נכה בשיעור 100%. אירועי התאונה אינם זכורים לה, כפי שיתואר בהמשך.

ב.         השתלשלות ההליכים

3.         כתב התביעה המקורי הוגש על-ידי התובעת, כנהגת הרכב בעת התאונה, כנגד חברות הביטוח.

בכתב ההגנה הועלתה טענת חברות הביטוח כי התובעת היא לא זו שנהגה ברכב בעת התאונה, אלא ברכב נהג אלמוני. משכך הכיסוי הביטוחי מותנה, בין היתר, בהצגת רישיון נהיגה בר תוקף של אותו אלמוני.

נוכח טענה זו נדרשה התובעת לכתב תביעה מתוקן, בו צורפה קרנית - קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים (להלן - קרנית) כנתבעת נוספת. בכתב התביעה המתוקן נשארה התובעת דבקה בגרסתה העובדתית לפיה היא זו שנהגה ברכב בעת התאונה, אך הועלתה טענה חלופית לפיה, במידה ותתקבל גרסת חברות הביטוח לעניין העדר כיסוי ביטוחי מטעמן, הרי שהחבות לפיצויה תחול על קרנית. 

בכתב ההגנה שהוגש על-ידי קרנית, נשללה הגרסה בדבר הנהג האלמוני, אך נטען כי גם אם יוכח שברכב נהג אלמוני, אין בכך לפגוע בתוקף הכיסוי הביטוחי.

קרנית שלחה הודעת צד ג' כנגד ישראל גנוט, בעלה של התובעת (להלן - בעלה של התובעת) כבעלים במשותף של רכב הדייהו ו/או הבעלים במשותף של זכויות החזקה ברכב, שהתיר השימוש בו שעה שלא היה כיסוי ביטוחי לשימוש שנעשה ברכב בעת התאונה.

4.         אין מחלוקת שהתאונה אירעה עת שפינתו הימנית קדמית של רכב התובעת (להלן - רכב הדייהו) פגעה בפינתו השמאלית קדמית של רכב הג'יפ. כתוצאה מאותה הפגיעה סיבסבו שני כלי הרכב על צירם האנכי, האחד לעבר השני, ויצרו מוקד פגיעה נוסף ביניהם כך שהג'יפ נחבט בחלקו האחורי מצד שמאל, תוך הטבעת הגלגל האחורי שלו בדלת דופן ימין אחורית של רכב הדייהו. לאחר פגיעה זו המשיכו שני כלי הרכב לנוע לכיוון דרום, כשרכב הג'יפ סטה לימין, עלה על המדרכה והתהפך על צידו השמאלי (בעמ' 7 לחוות דעתו של ד"ר בקר ובעמ' 3 לחוות דעתו של רז).

השאלה  הטעונה הכרעה מי נהג ברכב של התובעת בעת התאונה.

ג.         העדים מטעם הצדדים

5.         מטעם התובעת העידו: התובעת עצמה; בעלה של התובעת; אילן בנצקי, פרמדיק במד"א תחנת ירקון שהגיע לאירוע (להלן - בנצקי); אסף דבילנסקי, נהג הנט"ן של מד"א (להלן - דבילנסקי).

מטעם חברות הביטוח העידו: שמואל שטורם, עד ראייה (להלן - שטורם); ד"ר משה בקר (להלן - ד"ר בקר), שעוסק בייעוץ מדעי והנדסי בתחום התחבורה אשר הגיש חוות דעת. בחוות דעתו ציין שבנסיבות המקרה יכול ורכב הדייהו הגיע מכיוון דרום ופנה מערבה ויכול והגיע מכיוון מזרח והמשיך לכיוון מערב. בנוסף, תיאר את דינאמיקת ההתנגשות בין שני כלי הרכב והעריך שהתובעת ישבה במושב שליד הנהג (להלן - מושב הנוסע). לשיטתו, אדם שישב בצידו הימני של הרכב נחבט כתוצאה ממוקד הפגיעה השנייה בצידו הימני באופן קשה יותר מאדם שישב במושב הנהג, ועל-כן פגיעותיה הקשות של התובעת מתאימות למי שישב במושב הנוסע.

מטעם קרנית, הוגשה חוות דעתו של עוזי רז (להלן - רז), שעוסק בייעוץ הנדסי במכונות, רכב, תחבורה ותנועה. בחוות דעתו העריך שרכב הדייהו נסע מכיוון דרום ופנה מערבה. כן הגיע למסקנה שהתובעת ישבה במושב הנהג וזאת בהתבסס על הערכתו את הנזקים הצפויים ליושב במושב הנהג בהתאמה לנזקי התובעת בנסיבות המקרה.

באי כוח הצדדים הסכימו שתיק המשטרה יוצג בשלמותו וכל צד יהיה רשאי להסתמך על חלקים ממנו, כפי שימצא לנכון.

עדויות אנשי מד"א

6.         הקריאה אודות התאונה התקבלה במוקד מד"א ירקון בשעה 21:43. נט"ן, שיצאה מיד עם הקריאה, הגיעה למקום האירוע בשעה 21:47 (מוצג ת/3). צוות הנט"ן מנה ארבעה: רופאה - ד"ר סלוצקי ושלושה אנשי צוות נוספים: בנצקי, דבילנסקי ומתנדב.